פסק-דין בתיק ת"א 3708-06

התובעת זכתה במכרז של הנתבעת לאיסוף וסילוק פסולת ונחתם ביניהן חוזה בספטמבר 2000.

כתבי הטענות

1. לטענת התובעת לקראת סוף 2005 התברר לה כי בעת פרסום המכרז נעשה כלפיה מצג שווא בכל הקשור בכלי האצירה שעל התובעת לפנות, מצג שגרם לה הפסדים אדירים. לאחר התראה לתיקון החוזה על פי המצב בפועל שלא נענתה לגופו, ביטלה התובעת את החוזה והפסיקה את העבודות. לאחר ביטול החוזה לא שילמה הנתבעת בגין חשבונות עבור עבודה שבוצעה עד להפסקת העבודה ונותר חוב בסך 236,063 ש"ח. עוד נטען בכתב התביעה כי בשל עיכובים בתשלומים לא יכלה התובעת לשלם את מחיר ההטמנה של האשפה באתר קרוב ונאלצה להטמין ברחוק. הנזק שנגרם לתובעת לטענתה בגין ההפרש בעלויות עומד על סך 132,300 ש"ח.

בכתב ההגנה מוכחשת טענת המצג ולטענת הנתבעת הייתה לתובעת ההזדמנות לבחון את היקף העבודות הנדרשות מבעוד מועד והתובעת הצהירה כי עשתה כן. לטענת הנתבעת הודעת הביטול נמסרה על ידי התובעת שלא כדין והתובעת הפרה את החוזה בהפסיקה את העבודות. התובעת גם הפרה את ההסכם באי השלמת מסלולי איסוף, גרימת נזק למכולות אשפה וכלי אצירה והנתבעת הייתה רשאית להפחית מהסכומים המגיעים לתובעת את נזקיה בגין אותן הפרות. משבוטל ההסכם שלא דין הנתבעת גם זכאית לקיזוז מלוא הפסדיה עקב הביטול וכן להעסיק על חשבונה עובדים ו/או קבלנים אחרים לצורך ביצוע העבודות. בכתב ההגנה מוכחשים עיכובים בתשלום ונטען כי טענת התובעת ככל הנוגע למעבר לאתר אחר אינה עולה בקנה אחד עם מצגים שיצרה ואף תמוהה לגופו. לטענת הנתבעת היא שילמה לתובעת במלואם את כל הסכומים להם היא זכאית.

התצהירים

2. מטעם התובעת הוגש תצהירו של יהודה גרשון מנכ"ל התובעת. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של אבשלום לוי המשמש כיועץ לענייני תברואה ואיכות הסביבה, של איתן שדה - גזבר הנתבעת ושל האני ג'אבר המשמש כמרכז המחלקה הטכנית בנתבעת. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

הטענות בסיכומים

3. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיה המחלוקת היחידה בתיק זה היא שאלת זכותה של התובעת לקבל תמורה עבור עבודה שאין מחלוקת כי ביצעה אותה וכן עקב נזק שנגרם לה כתוצאה מעיכוב בקבלת התמורה שבעטיו לא יכולה הייתה לשלם עבור הטמנה באתר ההטמנה המקורי. שאלת זכותה של הנתבעת לקזז בגין נזקיה הנטענים כתוצאה מביטול ההסכם בין הצדדים, מתבררת במסגרת הליך אחר, ולא הועלתה כל טענה בעניין זה במסגרת כתב ההגנה. אין אפוא מקום לבררה במסגרת הליך זה. למעלה מן הצורך, כך על פי הסיכומים, טוענת התובעת כי ביטול החוזה נעשה כדין ואין לראות בו משום הפרת חוזה. לטענת ב"כ התובעת החוזה לא השתכלל מלכתחילה שכן מהראיות עולה כי הנתבעת התנהלה בחוסר תום לב הן בעצם קבלת הצעתה הנמוכה של התובעת ומימוש האופציות תוך הארכת ההסכם והן בסירובה לערוך ספירה משותפת של כלי האצירה עם התובעת. עוד טוענת ב"כ התובעת כי התובעת זכאית לבטל את ההסכם מכוח דיני הטעות וההטעיה שכן התברר לתובעת כי עליה לפנות כלי אצירה בכמות כפולה מזו שסברה בהסתמך על נתוני המועצה כאשר בקשותיה מהנתבעת לערוך ספירה משותפת של כמות כלי האצירה, לא נענו. לטענת התובעת ההסכם גם בלתי חוקי מאחר והנתבעת ידעה כי היא מתקשרת עם התובעת בהסכם גרעוני. לטענת התובעת ביטול החוזה על ידה נעשה כדין והנתבעת הפרה את החוזה עם התובעת בכך שלא שילמה לה עבור עבודתה. מהראיות עולה כי כמות כלי האצירה ולא כמות האשפה היתה השקול המהותי וכי החברה שהחליפה את התובעת נאלצה לעבוד לכל הפחות 25% יותר מהיקף העבודה שהוסכם עם התובעת. לטענת התובעת לא הצליחה הנתבעת להפריך את טענת התובעת כי אי העברת הכספים גררה הפרה של ההסכם בין התובעת לבין אתר ההטמנה המקורי אשר בעקבותיה נאלצה להטמין אשפה באתר רחוק יותר ויקר יותר. עוד טוענת ב"כ התובעת אילו אכן היתה התובעת מתרשלת בעבודתה לא היתה הנתבעת ממשיכה בהתקשרויות איתה וטענותיה של הנתבעת בדבר הנזקים שנגרמו למיכלי אצירה אינן עולות בקנה אחד עם הראיות מהן עולה כי מיכלי האצירה היו מלכתחילה ישנים ומועדים להתפרקות. לבסוף טוענת ב"כ התובעת כי הנתבעת לא הוכיחה את אמיתות ונכונות הקיזוזים שביצעה.

לטענת הנתבעת כל ההפחתות/קיזוזים בוצעו בזמן אמת ללא קשר להגשת התביעה ואגב הפעלת זכויות חוזיות הנתונות לנתבעת בהסכם ובכל מקרה טענת ההפחתה/קיזוז מופיעה בכתב ההגנה. סכומי ההפחתות והקיזוז כלל לא נסתרו שכן עדי המועצה לא נחקרו בעניין זה. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי על אף שהמועצה קיימה לתובעת הליך שימוע עובר לכריתת ההסכם בשל חששה כי לא תוכל לעמוד בהצעתה, ההתקשרות בין הצדדים נעשתה לאחר התעקשות התובעת כי תוכל לעמוד בכך. לאחר כריתת ההסכם הפעילה התובעת לחצים להעלאת מחיר התמורה והמועצה נעתרה לכך לפנים משורת הדין עד לדרישה האחרונה לתוספת למפרע שנלווה לה אולטימאטום בו לא יכולה היתה הנתבעת לעמוד ואשר בעקבותיו החוזה בוטל על ידי התובעת. לטענת הנתבעת מהראיות עולה כי התובעת ביצעה את העבודות בצורה רשלנית. סכום התביעה מורכב מהפחתות שבוצעו על ידי הנתבעת עד ספטמבר 2005 ומדרישת תשלום עבור החודשים אוקטובר-דצמבר 2005. מאחר ובסיכומיה הדגישה ב"כ התובעת כי טענותיה מתמצות באי קבלת תשלום עבור אוקטובר עד דצמבר נראה כי חלק התביעה המתייחס לתקופה עד ספטמבר נזנח. מכל מקום לגופו תחשיב החברה אינו קביל כראיה שכן לא הוגש על ידי חשבת החברה שערכה אותו והמצהיר מטעם התובעת לא ידע להסבירו. הוכח גם כי מדובר במסמך רווי שגיאות מהותיות ואין לסמוך עליו לצורך קביעת ממצא. המצהיר מטעם הנתבעת שהתייחס לתחשיב התובעת גם לא נשאל כל שאלה בהקשר זה. לטענת הנתבעת יש לדחות את טענות התובעת ככל הנוגע למצג שווא בדבר כמות כלי האצירה. ראשית, הצעת החברה היתה על בסיס כמות יחידות דיור ועסקים ולא כמות כלי אצירה. שנית, התובעת מנועה מלטעון כנגד כמות כלי האצירה המופיעה במסמכי המכרז הן מכח דיני המכרזים ומהן מכח הצהרותיה במסמכי המכרז כי בדקה את כל סוגי כלי האצירה, מיקומם ומצבם. התובעת גם מנועה מלהעלות טענות בהקשר זה לאור העובדה שהיתה ערה אף לגירסתה לכמות כלי האצירה מייד עם תחילת העבודות אך טענותיה בהקשר זה עלו לראשונה בדצמבר 2004 ואף לא כמצג שוא אלא כשנוי נסיבות שאירע לאחר חתימת ההסכם כאשר טענת המצג עלתה לראשונה בספטמבר 2005. משהמשיכה התובעת בביצוע העבודות חרף ההטעייה הנטענת ואף התקשרה בהסכמים המשפרים את התמורה עבור עבודתה, לא עומדת לה כיום האפשרות לבטל את ההסכם מכח דיני הטעות. לגופו טוענת הנתבעת כי הוכח שכמות כלי האצירה בפועל תאמה את זו המוצהרת במסמכי המכרז. על כן לא היתה התובעת זכאית לבטל את ההסכם. לטענת ב"כ הנתבעת יש גם לדחות את טענות התובעת ככל הנוגע לאתר ההטמנה שאינן עולות בקנה אחד עם דבריה בפרוטוקול מיולי 2005 ולפיהם הוצאותיה עלו בשל סגירת האתר המקורי. ממילא לפי המכרז בחירת אתר ההטמנה הוא בשיקול דעתה והעלויות עליה. גם לא הוכחה הטענה בדבר האיחור בתשלומים והקשר הסיבתי בינה לבין הצורך לעבור לאתר אחר. טענות התובעת בנוגע לימי הפנוי הנדרשים מקבלן אחר הינן בגדר הרחבת חזית, וסתמיות. התובעת גם מנועה מלהעלות את הטעון ככל הנוגע לנזקים לעגלות האשפה וממילא לא ברורה שייכותו לעניין.

דיון

4. בכתב התביעה עתרה התובעת לתשלום סך של 236,063 ש"ח בגין חשבונות שלא שולמו החל מיום 16.8.01 ועד לדצמבר 2005 כמו גם לתשלום סך של 132,300ש"ח בגין נזק שנגרם לה עקב הצורך לעבור לאתר הטמנה חלופי בשל אי העברת תשלומים על ידי הנתבעת. על כך גם חזר מנהל התובעת בתצהירו (סעיפים 26-25).

הסך של 236,063 ש"ח מורכב מסך של 94,973 ש"ח בגין הפחתות שביצעה הנתבעת בתשלומיה לתובעת עד ספטמבר 2005 ומסך של 141,090 ש"ח בגין תשלומים שלא שולמו עבור עבודה שבוצעה בחודשים אוקטובר - דצמבר 2005. בסיכומיה זנחה ב"כ התובעת את הטענות ככל הנוגע להפחתות שבוצעו עד ספטמבר 2005, וטענה לתשלום עבור עבודה שבוצעה בחודשים אוקטובר - דצמבר בלבד (ר' סעיפים 8 ו-48 לסכומים). למעלה מן הצורך יצוין בהקשר זה כי ככל הנוגע להפחתות שביצעה הנתבעת עד ספטמבר 2005 המצהיר מטעם התובעת צירף לתצהירו תחשיב, שלא נערך על ידו (ר' עמ' 12, שורות 30-26) של ההפרשים בין סכומי החשבונות שהוגשו ואלו שנתקבלו. כנגד, פורטו בסעיף 42 לתצהירו של האני ג'אבר מטעם המועצה האסמכתאות להפחתות השונות כשהן מגובות במסמכים שונים מזמן אמת כאשר ככל הנוגע לחלק מסכומי ההפרשים עולה מהתצהיר על נספחיו כי אין יסודם בהפחתות אלא בדחיית דרישות לתשלומים שאינן מעוגנות בחוזה, או הקפאת תשלומים כתחליף לערובה לבקשת החברה. בתצהירו של ג'אבר גם מפורטים תשלומים שנטען שלא שולמו וכן שולמו (ר' גם סעיפים 15-12 לתצהירו של איתן שדה). האמור בהקשר זה בתצהירו של ג'אבר לא נסתר בחקירתו הנגדית וכאמור נראה כי התובעת זנחה טענותיה בהקשר זה במסגרת הסיכומים.

אשר לתקופה מספטמבר 2005. סך החשבוניות עבור החודשים אוקטובר-דצמבר 2005 עומד על סך 141,091ש"ח (ר' עמ' 2 לפרוטוקול מיום 16.1.11). טענות הקיזוז של הנתבעת ככל הנוגע לחודשים אלו נחלקות לשתיים: קיזוזים בהתאם לזכויות המוקנות לה לטענתה על פי החוזה עקב הפרות שונות של ההסכם על ידי התובעת. סכומי הקיזוז בהתאם לכך עומדים על סך של 15,206 ש"ח עבור חודש אוקטובר, 16,032 ש"ח עבור נובמבר וסך של 5,116 ש"ח עבור דצמבר. סך הכל סך של 36,624 ש"ח. יתרת סכומי החשבוניות קוזזה לטענת הנתבעת בשל נזקים שנגרמו לה לאחר שהתובעת ביטלה את החוזה שלא כדין במהלך דצמבר 2005 והנתבעת נאלצה לשכור שרותי קבלנים חילופיים.

5. לטענת התובעת אין הנתבעת זכאית להעלות טענת קיזוז במסגרת הליך זה לאחר שלא העלתה טענה בעניין זה במסגרת כתב ההגנה ולאחר שהעלתה טענה זו במסגרת הליך אחר המתנהל בין הצדדים (ת.א. 6634-11-10). לטענת הנתבעת יש לדחות טענות אלו לנוכח האמור בכתב ההגנה ולפיו בוצעו הקיזוזים בזמן אמת ותוך הפעלת זכויות חוזיות.

סבורה אני כי הדין בעניין זה עם הנתבעת. בסעיף 15 לכתב התביעה נטען כי לאחר ביטול החוזה נמנעה הנתבעת מלשלם חשבונות בגין עבודה שבוצעה עד להפסקת העבודה וזאת עבור החודשים אוקטובר-דצמבר. בסעיף 8 לכתב ההגנה נטען כי הודעת הביטול היוותה הפרת חוזה מצד התובעת דבר המזכה את הנתבעת בין היתר לחייב את התובעת בעלות שכירתה של חברת איסוף אשפה חילופית על פי ההסכם. גם בסעיף 11 לכתב ההגנה נטען כי משבוטל ההסכם זכאית הנתבעת לקיזוז מלוא הפסדיה כולל העסקת קבלנים/עובדים לצורך ביצוע העבודות. בסעיף 9 לכתב ההגנה נטען כי בגין הפרות במהלך ביצוע ההסכם זכאית הייתה הנתבעת לבצע הפחתות מהסכומים המגיעים לתובעת. במסגרת התצהירים שהוגשו מטעם הנתבעת פורטו בהרחבה הקיזוזים שבוצעו כנגד תשלומים שהיו אמורים להשתלם עבור החודשים אוקטובר-דצמבר לרבות קיזוזים בגין תשלומים ששולמו לקבלני אשפה חילופיים (ר' סעיפים 43-42 לתצהירו של האני ג'אבר; סעיפים 15-12, 35 לתצהירו של איתן שדה). נכון אמנם כי הנתבעת הגישה תביעה אחרת בגין נזקים שנגרמו לה עקב הפרת החוזה, כך לטענתה, מצד התובעת ואף הודיעה כי היא מתעתדת לעשות כן עוד בכתב ההגנה (ר' סעיף 10) ואולם הנתבעת גם ציינה בסיכומיה כי בתביעה שהגישה הפחיתה את הסכומים אותם קיזזה במסגרת ההליך שבפני. סבורה אני אפוא כי טענת הקיזוז, לרבות בגין הנזקים בעקבות הודעת הביטול מהווה חלק מהליך זה.

6. סכומי הקיזוז כנגד תשלומי אוקטובר- דצמבר כאמור נחלקים לשניים. סך של 36,624ש"ח בגין הפרות שונות במהלך ביצוע ההסכם והיתרה בגין נזקים שנגרמו בעקבות הודעת הביטול.

אשר לסך של 36,624ש"ח. בעניין זה מפורטות בסעיף 42 לתצהירו של האני ג'אבר האסמכתאות לקיזוזים שנעשו במהלך חודשים אלו בהתאם לזכויותיה של הנתבעת על פי ההסכם לנוכח הפרות שונות מצד התובעת (ר' גם סעיפים 15-14 לתצהיר של איתן שדה). התובעת לא הגישה תצהיר הזמה/משלים בעקבות גרסת הנתבעת ככל הנוגע לזכותה לקזז. מר האני ג'אבר שעל פי תצהירו בדק עם הגורמים המקצועיים את הסיבות לאי התשלום של כל חשבונית וחשבונית שלא שולמה באופן מלא ואשר בתצהירו פורטו הקיזוזים השונים תוך הפנייה למסמכים רלוונטיים לא נחקר על האמור בתצהירו בעניין זה. בנסיבות אלו סבורה אני כי הנתבעת הוכיחה במידה מספקת את טענת הקיזוז ככל הנוגע לסך של 36,624ש"ח.

7. חלק הארי של החשבונות עבור עבודות שבוצעו במהלך החודשים אוקטובר-דצמבר קוזז בשל נזקי ההפרה, כך לטענת הנתבעת, שביצעה התובעת בהודיעה על ביטול החוזה במהלך חודש דצמבר 2005. זכותה של הנתבעת לקזז נזקים נטענים אלו נגזרת מהשאלה האם הייתה זכאית התובעת להודיע על ביטול ההסכם. שאם כן אזי אין הנתבעת זכאית לקזז כל נזק שנגרם לה עקב ביטול ההסכם ואולם אם לא, אזי הודעתה של התובעת היא בגדר הפרת חוזה והנתבעת זכאית לקיזוז נזקיה שנגרמו בעקבות זאת. האם הייתה איפוא זכאית התובעת להודיע על ביטול ההסכם?

8. ביום 29.11.05 שלח ב"כ התובעת מכתב לנתבעת ובו צויין בין היתר כי " דא עקא, שעתה הסתבר למרשתי, כי בנוסף לכל אשר עלה על הפרק עד-כה, נכרת החוזה על בסיס מצג שווא שהוצג ע"י העיריה, בכל הקשור לכלי האצירה (מיכלים) אשר על מרשתי לפנות במסגרת עבודתה. כך, דרך משל, כמות המכלים בנפח  240 עד 360 ליטר, שהוצגה ע"י המועצה כמי שכוללת כ-480 מכלים, הינה בפועל כמות של כ-700 מכלים". (סעיף 3 למכתב, נספח יג 18 לתצהירו של יהודה גרשון). עוד נאמר במכתב כי " בנסיבות אלה, ניתנת בזאת התראה למועצה, כי אם בתוך שבעת ימים ממועד משלוח מכתבי זה, לא תודיע המועצה על הסכמתה לתוספת תשלום בגין הכמות הנוספת של המכלים, בסך השווה ל-50% ממחיר החוזה, ולמפרע מתחילתו, ולא תתחייב להחליף את כלי האצירה הפגומים בתוך 30 יום, תבטל מרשתי את החוזה מיד בתום תקופת שבעת הימים" (סעיף 6). בסעיף 7 למכתב נאמר כי " באם אין בכוונת העיריה לבצע את דרישת מרשתי, מוזמנת בזאת העירייה לבא בדברים עם מרשתי, לשם ביצוע מוסכם של הפסקת העבודה, כך שתוכל המועצה להתארגן לאור ביטול החוזה". בעקבות מכתב זה נשלחה תגובתה של המועצה ביום 1.12.05 ולפיה " המועצה אינה מסכימה לשנות את תנאי החוזה והוא מחייב את שני הצדדים ככתבו וכלשונו" (נספח יג 19 לתצהירו של יהודה גרשון). בעקבות זאת נשלח מכתב מטעם התובעת (נושא ככל הנראה בטעות תאריך 29.11.05) ולפיו " לאור התשובה ניתנת בזאת הודעת מרשתי בדבר ביטול החוזה שבין הצדדים". שוב מוצע לנתבעת לפנות לתובעת כדי לתאם את ההפסקה כדי לאפשר למועצה להתארגן ונאמר כי בהיעדר פנייה העבודה תופסק ביום 13.12.05 (נספח יג 20 לתצהיר התובעת) וכך היה.